שכיחות המחלה עלתה בתחילת שנות האלפיים עקב שימוש בתרופות ממשפחת הביספוספונטים, כאשר עיקר הלוקים בנמק לסתות הינם חולים אונקולוגיים (חולי סרטן) שמקבלים ביספוספונטים דרך הוריד בשל גרורות בעצמות.
תופעת הלוואי הזו צפויה להופיע ב-1:100-1:10 חולים המקבלים עירוי של התרופה דרך הוריד. קבוצה שניה שנמצאת בסיכון מופחת יותר לנמק לסתות הן נשים שמקבלות טיפול בתרופות אלה עקב אוסטיאופורוזיס (דלדול עצם).
Zomera/Aclasta (zoledronate)
Aredia (pamidronate)
Actonel (risedronate)
Fosalan/Maxibone (alendronate)
תרופות אלה משבשות ריפוי עצם תקין בלסתות, בעיקר לאחר פעולה כירורגית (לדוגמה: עקירת שן, שתל דנטלי, ניתוח חניכיים). העצם החולה פגיעה יותר לזיהום על-ידי חיידקים מחלל הפה.
המופע הקליני של מצב זה הינה עצם חשופה בחלל הפה, המלווה בכאב, נפיחות, הפרשה מוגלתית, וריח רע.
נכון להיום אין טיפול אחד בתופעה זו. קיימים טיפולים תרופתיים וכירורגיים, כאשר מטרת הטיפול היא הפחתת כאב וטיפול בזיהום המשני לעצם החשופה.
ד"ר שוסטר מייעץ ומטפל במרפאה במקרים של נמק לסתות, תוך שיתוף פעולה עם המומחה המפנה מתחום האונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה או רפואת משפחה.
טל: 03-546-9845
וואטסאפ: 050-546-9845
עקיבא אריה 2 תל-אביב,
קומה ראשונה
| תנאי שימוש | כל הזכויות שמורות | Amir Shuster 2020 ©
